קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד נ' מטאנס

פסק דין

ביום 19.8.06 ארעה תאונת דרכים ביישוב סכנין בה נפגעה הולכת רגל, הגב' סעדי סמחה, ילידת 1984, תושבת סכנין (להלן: "הנפגעת"). התובעת שילמה לנפגעת פיצויים בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") ונשאה בהוצאות נוספות. תביעה זו היא תביעת חזרה על סך 225,889 ₪ בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק. התובעת טוענת כי הנתבע הוא זה שנהג ברכב שפגע בנפגעת ולכן עליו לפצותה בכל הסכומים בהם נשאה בקשר לארוע. הנתבע אינו מכחיש את עצם פגיעתה של הנפגעת בתאונה וגם אינו מכחיש כי במועד סמוך לתאונה עבר עם רכבו באזור אך טוען כי לא הוא זה שפגע בנפגעת ולא היה מעורב בכל תאונה במקום. לצורך הכרעה במחלוקת יש לבחון, אם כן, אם התובעת הצליחה להביא ראיות אשר ישכנעו במאזן הסתברויות, כנדרש, כי הנתבע הוא אכן הנהג שהיה מעורב בתאונה.

מטעם התובעת העידו שלושה עדים: הגב' אבו קאעוד סהאם, פקידת תביעות אצל התובעת; מר נבואני האני, חוקר מטעם התובעת, ומר זבידאת ויסאם, אשר טען כי היה עד לתאונה ורשם את פרטי רכבו של הנתבע.

הגב' אבו קאעוד אינה יודעת, כמובן, מידיעתה האישית, דבר לגבי מעורבות הנתבע בתאונה וכל עדותה היא עדות מפי השמועה. עם זאת, לתצהירה צורף עותק מתיק המשטרה לגבי הארוע. מתיק המשטרה ניתן ללמוד כי המשטרה חקרה את הארוע וחקרה אף את הנתבע אך בסופו של דבר סגרה את התיק מחוסר אשמה (ולא מחוסר ראיות, כפי שצוין בטעות בסיכומי התובעת). מהודעת הנפגעת בתיק המשטרה עולה כי ביום הארוע בשעה 22:00 לערך היא נסתה לחצות כביש בעל שני נתיבים, לא במעבר חציה, במרחק של כחמישה עשר מ' לערך מהכיכר הסמוכה. רכב הגיע מימינה, בנתיב השמאלי, ואפשר לה לחצות. לאחר שהחלה לחצות הגיע רכב אחר בנתיב הימני ופגע בה בצד הימני של גופה. היא נפלה ואינה זוכרת את שארע לאחר מכן. היא לא ידעה לומר כל פרט לגבי הרכב שפגע בה וגם לא לגבי הרכב שאפשר לה לחצות. מתיק המשטרה עוד ניתן ללמוד כי אדם בשם חליל הוא זה שהודיע למשטרה כי רכבו של הנתבע פגע בנפגעת ובעקבות הודעתו נחקר הנתבע עוד באותו הערב על ידי המשטרה. מהודעת הנתבע במשטרה עולה כי הוא אישר כי אכן באותו הערב נסע מחיפה לכוון כפר מג'אר, מגורי משפחתו, דרך סכנין. הוא נסע בנתיב השמאלי. כאשר נסע בכיכר, במעגל התנועה, הרכב שנסע לפניו בלם בפתאומיות. הוא עבר לנתיב הימני ואז ראה כי את הכביש חוצה הולכת רגל בהליכה מהירה ואולי בריצה. הולכת הרגל עברה את הנתיב בו נסע והיא לא נפגעה על ידי רכבו. הוא כלל לא ראה כי נגרמה פגיעה או תאונה כלשהי. הרכב שלפניו פנה שמאלה והוא עצמו המשיך לנסוע ישר לכוון כפר מג'אר. לאחר מכן, בהמשך הערב, הגיע לביתו שוטר, בטענה כי היה מעורב בתאונה. אז קישר את הטענה למקרה האמור. בתיק המשטרה מצוי מזכר המתעד שיחה עם חליל, מי שהודיע למשטרה כי רכבו של הנתבע היה הרכב המעורב בארוע. במזכר זה נרשם כי חליל עצמו "לא ראה דבר אלא נמסר לו על מספר רכב ואותו רשם בטלפון". עוד עולה מתיק המשטרה כי רכבו של הנתבע נבדק עוד באותו הערב ונבדקה גם זירת הארוע. לא נמצא כל ממצא המעיד על מעורבות הרכב בתאונה. מסקנות חוקרי המשטרה: "אין כל ממצא הקושר את הרכב החשוד למקרה הנדון אם ברכב ובכביש למרות צירוף נתונים של שייכות למקום וזמנים".

העד השני של התובעת הוא מר נבואני האני, חוקר מטעם התובעת. הוא ערך דו"ח חקירה מיום 20.9.07. בדו"ח ציין כי חקר את בנו של הנתבע, שהיה עם הנתבע ברכב בערב הארוע. בדו"ח נרשם כי "הארוע הנ"ל זכור לו ולמעשה בעת הארוע הוא עצמו היה עם אביו ברכב וישב ע"י הנהג. הנחקר מסר כי אביו ימסור את גרסתו ולא הוא למרות שהיה עד לארוע. הוא הפנה אותנו לאביו, הנהג". עוד צוין בדו"ח כי הנתבע נחקר ומסר את אותה הגרסה כפי שמסר במשטרה, כי לא פגע בכל הולכת רגל, למרות שבאותו הערב נסע במקום. לא הוצגו הודעות הנחקרים, הקלטות וגם לא תמלילים, למרות שבחקירתו אישר החוקר כי הקליט את החקירות. את הארוע חקר חוקר נוסף מטעם התובעת, לביב הזימה. הוא לא העיד אך גם בדוח שהוא ערך מצויות עדויות מפי השמועה בלבד כך שאין כל נפקות לאי העדתו, כמו גם להעדת הנפגעת או קב"ט היישוב, עדויות עליהן ויתרה התובעת לאחר שעדים אלו לא התייצבו לדיון.

העד השלישי שהובא על ידי התובעת הוא ויסאם זבידאת, תושב סכנין, ולמעשה, עדותו היא הראיה הקבילה היחידה מטעם התובעת אשר באה לבסס את התביעה ולקשר בין רכבו של הנתבע ובין הארוע. בתצהירו ציין כי: "בקיץ של שנת 2006, שעה שנהגתי במכוניתי בסכנין, הבחנתי באשה שרצתה לחצות את הכביש ולכן בלמתי את מכוניתי כדי לאפשר לאשה לחצות את הכביש בבטחה. לפתע, רכב שנסע בנתיב לידי עקף את מכוניתי, פגע באשה שהלכה במרכז הכביש, הפילה ארצה וברח מהמקום. רדפתי אחרי הרכב ורשמתי את מספר הרישוי של הרכב שהיה רכב מסחרי מסוג רנו או פיאט בצבע לבן. את מספר הרכב שרשמתי מסרתי לקב"ט העירייה ולאנשים נוספים שהיו במקום". בחקירתו ציין כי הוא נסע במקום, עבר את הככר והיה בנתיב השמאלי. הרכב הפוגע הגיע מימינו. "יש שם מעבר חציה. הנפגעת היתה עם עוד שתי בחורות. היא שמה רגל על מעבר חציה, אני נתתי לה לעבור, והוא עקף אותי ופגע בה. רדפתי אחריו עד ככר עראבה והצלחתי להביא את מספר הרכב שלו...נתתי למפקד העיריה, מישהו שעמד שם". הוא נשאל מדוע לא הגיש הודעה במשטרה והשיב: "הייתה שם המשטרה, כשעמדתי שם, אז נתתי למשטרה את הרשיונות והכל והוא אמר לי לך...אמרתי שרדפתי אחרי הנהג עד כפר עראבה, משך 3 ק"מ, והבאתי את המספר". הוא עמד על דעתו כי במקום התאונה היה מעבר חציה. ארוסתו הייתה עמו כל העת ברכב, לרבות בזמן המרדף לאחר הנהג הפוגע, אך היא לא הובאה להעיד.

עובדות נוספות אשר עולות מפרשת התביעה, שאינן שנויות במחלוקת הן, ראשית, כי מהתיעוד הרפואי עולה כי לנפגעת נגרם שבר בירך ימין, היא נותחה ואושפזה שמונה ימים. שנית, כי בעת הארוע לנתבע לא היו רישיון נהיגה ותעודת ביטוח בתוקף.

מטעם הנתבע הוגשו תצהירים של הנתבע עצמו ושל בנו, ראמי מטאנס. הנתבע, יליד 1953, ציין בתצהירו כי הוא תושב חיפה. הוריו ואחריו מתגוררים בכפר מאג'ר, לו עצמו יש בית בכפר ולעיתים הוא מגיע לכפר ולן שם. הוא היה בעלים של חברת בניה עד לפני כארבע שנים. ביום הארוע עבר בעיר סכנין בדרכו מחיפה לכפר מאג'ר, כפי שהוא נוהג מספר פעמים בחודש. בעת שעבר בסכנין לא היה מעורב בכל ארוע ולא פגע בכל אדם. בשעה 23:00 לערך הגיע לביתו שוטר וטען כי היה מעורב בתאונת פגע וברח שארעה בסכנין ובה נפגעה בחורה. הוא הכחיש מיידית כל מעורבות בתאונה כלשהי. לבקשת השוטר התלווה אליו לתחנת המשטרה, שם נחקר. גם רכבו נבדק ולא נמצאו עליו כל סימני פגיעה. תיק החקירה נסגר. יחד עמו נסע באותו היום בנו ראמי ששב לימינו. בנו ישן במהלך הנסיעה ולא חש בכל ארוע חריג כלשהו במהלך הנסיעה. בחקירתו חזר על אותה הגרסה, כפי שציין עוד בהודעתו במשטרה: הוא ראה הולכת רגל שעברה במקום, הוא לא פגע באדם כלשהו. "הייתי רחוק מהרכב שבלם במכה חזקה, פתאום, הגלגלים צרחו שם, הוא ממש נתן ברקס, אולי היא קבלה מכה שם. הוא נתן את הברקס החזק, לא אני. אני נסעתי לאט, לא נתתי ברקס, שם זה ככר, נסעתי לאט". הוא היה רחוק מהולכת הרגל: "אני בכלל עוד לא הגעתי אליו כשהבחורה עברה". הוא נשאל אם במקום היה מעבר חציה והשיב בשלילה. לעניין העובדה שרישיון הנהיגה שלו ותעודת הביטוח לא היו בתוקף באותו היום השיב כי בשל היותו טרוד בגין בעיות כלכליות לא שם לב ולא בדק המסמכים. הוא היה צריך לבצע בדיקות ראיה לצורך חידוש הרישיון ולא שם לב לכך שהנושא לא טופל. מיד לאחר שהנושא עלה בחקירתו במשטרה טיפל בחידוש הרישיון והביטוח.

בנו של הנתבע, כבן 28 שנים, כיום עובד שכיר בחברת יס ובמועד הארוע עבד עם אביו בחברת הבניה, ציין בתצהירו כי ביום הארוע נסע עם אביו מחיפה לכפר מאג'ר. הוא ישן במהלך כל הנסיעה כאשר אביו נהג. במהלך כל הנסיעה לא חש בכל ארוע מיוחד עד שהגיעו לכפר מאג'ר. אם היה ארוע של פגיעה באדם, היה חש בכך. סמוך לשעה 23:00 הגיע, להפתעתו, שוטר לביתם וטען כי ארעה תאונת פגע וברח בסכנין בה היה מעורב כביכול רכבם. אביו הכחיש כל מעורבות בתאונה והתלווה לשוטר לתחנת המשטרה. בחקירתו חזר על כך שהוא עצמו ישן ברכב במהלך כל הנסיעה אך אם הייתה פגיעה – היה חש בכך. הוא ציין כי גם לחוקר התובעת אמר שאין לו מושג מה היה.

התובעת בסיכומיה ובסיכומי התשובה שהגישה טוענת כי יש לתת אמון בעדות מר זבידאת בהיותו עד נייטרלי, ללא עניין בתוצאות המשפט. עוד נטען כי גם בנו של הנתבע אישר את קרות התאונה בעת ששוחח עם החוקר. נטען כי המסקנה כי הנתבע הוא זה שהיה מעורב בתאונה מתיישבת עם כך שלנתבע לא היו בעת התאונה רישיון נהיגה ותעודת ביטוח בתוקף, כך שהיה לו מניע להימלט מהמקום ולהכחיש מעורבותו. נטען כי גם אם הנתבע לא הרגיש כי פגע בנפגעת, עדיין, הוא חייב כלפי התובעת.

הנתבע בסיכומיו טוען כי מהרגע הראשון הכחיש כל מעורבות בתאונה. נטען כי אין לתת אמון בעדות העד זבידאת. נטען כי קיים חשש כי דווקא הוא זה שהיה מעורב בתאונה וניסה לטשטש זאת בשקריו ובמסירת מספר רכב מזדמן במקום. נטען כי קיימים הבדלי גרסאות בין הודעותיו לחוקר התובעת ובין עדותו. גם גרסתו בדבר קיום מעבר חציה במקום נסתרה בעדויות אחרות, לרבות זו של הנפגעת. נטען כי אשתו (ארוסתו דאז) של זבידאת והנפגעת הן חברות. הגרסה בדבר מרדף של שלושה ק"מ אחרי הרכב הפוגע הוצגה לראשונה רק כעת ולא נמסרה מעולם. נטען כי התובעת לא זימנה את כל העדים הרלוונטיים, כמו אשתו של העד זבידאת אשר ישבה לצידו בעת הארוע ולאחריו. נטען כי אין די בעובדה שלא היו לנתבע תעודת ביטוח ורשיון נהיגה תקפים כדי להפכו לעבריין של תאונת פגע וברח.

לאחר שקילת הראיות שהובאו על ידי הצדדים הגעתי למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה. התובעת לא הוכיחה כי הגרסה כי הנתבע הוא זה שפגע בנפגעת מסתברת יותר מכל גרסה אחרת.

מחומר הראיות עולה כי התביעה כולה נסמכת, באופן בלעדי, אך ורק על עדותו של מר זבידאת אשר טוען כי היה נוכח עם רכבו במקום הארוע, ראה את רכבו של הנתבע פוגע בנפגעת, ראה כי הרכב בורח מהמקום ומיד רדף אחריו לאורך נסיעה של כשלושה ק"מ בחשיכה, עד אשר הצליח לרשום את מספר הרכב. מעבר לעדות זו אין כל ראיה אשר קושרת את הנתבע לפגיעה. מר זבידאת הוא המקור אשר מסר לאחרים את מספר הרכב של הנתבע עוד בערב הארוע. מעבר לכך אין עדי ראיה נוספים שיכולים לקשר בין רכבו של הנתבע ובין הפגיעה. יתר העדויות אינן יכולות לתמוך בגרסת התביעה ומדובר בעדויות מפי השמועה בלבד. איני סבורה כי ניתן לבסס פסק דין הקובע ממצא עובדתי כי הנתבע הוא זה שפגע בנפגעת, רק על סמך עדותו של מר זבידאת. עדותו של מר זבידאת אינה מספקת ואינה נקייה מספקות. איני יכולה לתת אמון בעדות זו, אשר אין לה כל ראיה המחזקת אותה וקיימים מספר סימני שאלה המערערים משקלה. גרסתו של מר זבידאת לא נמסרה למשטרה ולא ברור מדוע לא פנה למסור עדות והעדיף למסור את פרטי הרכב לגורמים שונים בכפר סכנין ולא באופן ישיר למשטרה. לא ברור גם מדוע אשתו, ארוסתו דאז של מר זבידאת, לא מסרה כל הודעה על הארוע וגם לא הובאה להעיד, אם אכן הייתה עדה לארוע ולמרדף שבעקבותיו. עדותה יכולה הייתה לחזק את עדותו של מר זבידאת. יצויין עוד כי מר זבידאת תאר את מקום הארוע כמקום ללא מעבר חציה וכן ציין כי הנפגעת הייתה עם עוד שתי חברות, מה שלא מתיישב עם יתר העדויות בתיק המשטרה, לרבות עדות הנפגעת עצמה. הגרסה, על פיה מר זבידאת, מיד לאחר הפגיעה, בחשיכה, ראה והבחין מי הרכב הפוגע, ובמקום לצאת מהרכב ולבדוק את מצב הנפגעת ולהושיט לה עזרה, מה שסביר יותר בנסיבות כאלו, החל כהרף עין במרדף של כמה ק"מ ליישוב אחר, כאשר לאחר מכן כלל לא התייצב במשטרה עם ממצאיו – מעוררת ספקות לגבי אמינותה. מר זבידאת ציין בחקירתו כי שוחח עם המשטרה, סיפר על המרדף ומסר את רישיונותיו אך לכך אין זכר בתיק המשטרה. אם היה מודיע למשטרה על כך שהוא יודע מי הרכב הפוגע – אין ספק שהייתה נגבית ממנו הודעה מסודרת או לפחות היה נרשם מזכר בעניין. בכל תיק המשטרה לא מוזכר כלל מר זבידאת. לעומת עדותו של מר זבידאת הוצגה גרסת ההגנה. גרסה זו נמסרה למשטרה מיד, עוד בערב הארוע, ומדובר בגרסה עקבית שנמסרה על ידי הנתבע לכל אורך הדרך. הנתבע, אשר עורר אמון במהלך עדותו, מאשר כי נסע במקום בערב הארוע אך מכחיש מעורבות כלשהי בתאונה. חיזוק לגרסתו יש למצוא הן בכך שלא נמצאו סימנים כלשהם על גבי הרכב המעידים על מעורבות בתאונה (ויש לזכור כי מדובר היה בתאונה לא קלה, לאור טיב פגיעתה של הנפגעת, שבר בירך) והן בעדות בנו אשר לא חש בדבר בעת הנסיעה. התרשמתי מעדות הנתבע כי אם אכן היה מעורב בתאונה לא היה מכחיש זאת, כפי שלא הכחיש שהיה באזור התאונה באותו הערב.

איני מקבלת טענת התובעת בסיכומיה כי בנו של הנתבע אישר את מעורבות רכבו של הנתבע בארוע. ראשית, לא הוצגו תמלילי והקלטות ההודעה, כך שלא ניתן לדעת מה בדיוק אמר בנו של הנתבע לחוקר. כל שבפנינו הוא פאראפרזה של החוקר על דברים שנאמרו לו ומדובר בעדות מפי השמועה שאינה קבילה לצורך הוכחת תוכנה. שנית, גם לפי האמור בדו"ח, כל שאמר בנו של הנתבע לחוקר הוא כי "הארוע הנ"ל זכור לו". יש לזכור כי הנתבע ובנו של הנתבע היו מודעים, מיד באותו הערב, לכך שנטענת טענה כי הרכב היה מעורב בתאונה, כך שלאחר כשנה מהארוע, עת שוחח עמם החוקר, תגובה טבעית היא לאשר כי ארוע כאמור, לגביו נטענות טענות שונות, זכור להם, ואין ללמוד מכך כי לפתע מאשר בנו של הנתבע כי הנתבע הוא זה שפגע בנפגעת. התובעת חוזרת וטוענת כי לנתבע לא היו רשיון נהיגה ותעודת ביטוח בתוקף. אכן כך, אך עצם קיומה של עובדה זו אין בה כדי ללמד על מעורבותו בתאונה. לצורך הוכחת מעורבותו בתאונה דרושות ראיות אשר יובילו למסקנה זו.

מכלל העדויות, כאמור, לא השתכנעתי כי הגרסה המסתברת יותר היא כי הנתבע דווקא הוא זה שהיה מעורב בתאונה. תתכן אפשרות אחרת, על פיה מר זבידאת סבר בטעות כי רכבו של הנתבע היה מעורב בתאונה כיון שחלף במקום באותה העת. תתכן אפשרות אחרת, על פיה נרשם מספר רכבו של הנתבע, אשר באמת חלף במקום, בכוונה, למרות שלא היה הרכב הפוגע, על מנת להסיר חשד מרכב אחר, אולי אף רכבו של מר זבידאת עצמו. נראה כי מלוא העובדות הרלוונטיות הקשורות לרישום מספר הרכב על ידי מר זבידאת לא התבררו עד תומן וקיימים סימני שאלה רבים בהקשר זה. בכל מקרה, על מנת לקבוע כי גרסת התובעת הוכחה במאזן הסתברויות כנדרש – אין די בראיות שהוצגו.

לאור כלל האמור, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 12,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום, ז' סיון תש"ע, 20 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: